חוצה אסיה באופניים - יומן פרק א

איזו הפתעה!!! מתועוררים לבוקר לבן. מזכיר את הלילות בירושלים, את הבקרים, אך הפעם ללא כל הכנה. המחזה רומנטי להפליא. הכפר הכ"כ סיני של אתמול בערב, זקנים מלוכסנים מעשנים מקטרת עם כובעי קסקט, מבנים אפורים, גגות רעפים מעוקלים, אהילים אדומים בכניסות ובשערים הרחבים, על כל אלו הצטברה שכבה לבנה של כשבעה עד עשרה ס"מ שלג. לא רק עליהם, כך הסתבר כמה שעות אח"כ כשהערפל התפוגג, אלא על כל הרמה הארוכה שבקטע שמדרום לעיקול הרחב בערוץ נהר הגי'נג וגם מצידי העמק. העולם כולו מצד אל צד נצבע בלבן. הכביש השחור מאתמול, הפך לשני קוליסים שחורים וקפואים במשטח הלבן. כך התעוררנו. אתמול בלילה, כשיצא הסבא של המשפחה שאצלה ישנו, הוא חזר עם כל מיני כתמים לבנים אבל לא העלנו בדעתנו שמדובר בשלג

בבוקר ישבנו לאכול עם המשפחה, כשעמדנו לצאת, פתאום הם בקשו כסף. שילמנו להם שלושים יואן. הבקשה הכ"כ לגיטימית הזאת האירה אור מעט שונה על כל הארוח, אבל אין ספק שמדובר במשפחה חביבה שזכתה כמונו לחוויה יוצאת דופן שלא תישכח בשנים הקרובות. לא כל יום אתה ישן עם חכם סיני זקן במיטה

למרות השלג יצאנו לדרך

הרעש שעולה מהנסיעה על הקרח והשלג, נע בין פצפוץ רך, עמוק וטיפה גס של הצמיגים המפלסים את דרכנו בקרח, לבין שקט מוחלט להפליא כמו שרק שלג יודע לייצר. הרכיבה מלווה מידי פעם בזעקה של מי מאיתנו שעוד שנייה מחליק. למרבה ההפתעה, חוץ מהחלקה אחת קטנה, הנסיעה על הכביש המושלג עברה בשלום. פרצות קטנות מידי פעם בערפל חשפו נוף מארץ אחרת. שונה בתכלית ממה שזכרנו מאמש. כל זמן הרכיבה השלג לא הפסיק אפילו לשנייה, והצליף בפנים או לפחות במה שנשאר חשוף מהם

הגיעה הירידה, המהירות אפסית, מתגלגלים לאט במורד. את הבלמים הקפדנו לנקות בבוקר אבל קשה להגיד שאפשר היה לסמוך עליהם לחלוטין. בשלב כל שהוא עוד למעלה, אמרתי "כוס אמוק עם הטיול הזה, יאללה גו'בו, עזוב אותך, בא ניסע הביתה" ארז אמר "סבבה", עלינו על האופניים, והתחלנו לפדל

הירידה העלתה מעט את הטמפרטורה, ממינוס שתיים לאפס, אבל הקפיאה באופן פסיכי את כפות הידיים והרגליים. בשלב כל שהוא, הקרח על הכביש הפך להיות זרם מים קפוא שהותז לכל עבר מהגלגלים. יחד עם המהירות המצטברת, הרכיבה הפכה להיות סיוט. מזל שהירידה נמשכה רק שבעה ק"מ. ומזל גדול עוד יותר שחמישה ק"מ אחריה, כפי שהובטח, חיכה לנו מתחם של מעיינות חמים... את ההמשך אפשר רק לדמיין

נוסף על המלון היוקרתי במתחם המעיינות ישנה שורה של מסעדות וקיוסקים לא ברורים כמו שיש בדרך כלל בסין, בקומה השנייה של המתחם ישנם חדרי אירוח פשוטים וזולים ובעלי מסעדות חייכניים. ישנו בחדר כזה תמורת שלושים יואן, בינתיים, השלג הפסיק והשמש יצאה לרגע. הטמפרטורה טיפסה במהלך היום עד 2 מעלות, ונחשף עמק רחב ידיים, עם רכסים נמוכים ותלולים משני צידיו, עם טראסות נמוכות ולבנות לעת עתה

היום רכבנו 18 ק"מ. התחלנו בגובה 1370 וסיימנו ב 980

...ברוך מקרר האינסולין