חוצה אסיה באופניים - יומן פרק א

הפרצה בגדר שדרכה עלינו על ההיי ווי לא איחרה לבוא. 22 הק"מ עד הירידה הבאה עברו פשוט בטיסה. ההיי ווי נראה כאילו אתמול סיימו לסלול אותו, והוא חוצה את המדבר במן "מובן מאליו" כזה. כביש 6 קטן וצנוע ליד הגימורים של הכביש המושקע הזה שנמשך ונמשך ונמשך, והוא רק אחד מבין עשרות האוטוסטרדות שחוצות את סין ומקרבים את הצד השני של המדבר האין סופי הזה מרחק נגיעה. הנסיעה על ההיי ווי אסורה לאופניים אבל בקטע הזה הכביש הסמוך לא סלול והנסיעה בו עם כל המשקל הזה קשה ומעיקה

מעט לפני המחסום הורדנו את האופניים בזהירות בפרצה נוספת בגדר כדי שלא יהיה לא נעים מול החברה בשער, מהירידה הדרך סלולה, וישנם סה"כ עוד שישה ק"מ עד העיירה
YUMENZHEN

בתחילה יש, כרגיל, מוסכים רבים ואז מצד ימין כניסה לאיזה מדרחוב מצחיק ורחב. משני צדדיו של המדרחוב, המרוצף במשטחי בטון גדולים, ישנן חנויות בשתי קומות שקירותיהם צבועים בשלל צבעים ילדותיים שעושה רושם שלא נבחרו בקפידה. בכל קצה של המדרחוב שלושה דקלים מפלסטיק בצבעים אדום ירוק וכחול. לכל אורך המדרחוב פזורים מתקני חדר כושר ציבוריים שסינים מכל הגילאים מתאמנים עליהם. מתקן שמדמה חתירה, אחד של כפיפות בטן, אחד שצריך למשוך את כל הגוף בכיפוף של ארבעים וחמש מעלות ועוד רבים. כולם צבועים בירוק תורכיז די מכוער. רמקולים ציבוריים מכריזים כל מיני פרסומות והכרזות. השמיים בהירים ומזג האוויר כמעט מושלם. מדרחוב של ממש, אבל ריק כמעט לחלוטין מאנשים

אכלנו שם במסעדה שהמליצה לנו עליה בעלת הסופר הקטן שבו קנינו שוקולד ונרות. כשיצאנו שוב לדרך, ראינו בצומת המרכזית של העיירה (צומת מרומזרת!) במה גדולה עם קשת מתנפחת מעליה, ושני דרקונים מתנפחים גם כן קשורים אליה. על הבמה עמד לבדו נגן חליל וניגן מוזיקה יפה, מלווה ע"י תזמורת שלמה שבוקעת משני רמקולים שממוקמים כמעט באמצע הבמה. אנשים רבים התגודדו שמה ואווירה שמחה מלאה את הרחוב. ליד הבמה עמדה עגלת אופניים שמכרה עציצים. לפני כמה ימים הציע ארז שנגדל עציץ על האופניים, והחלטנו לנסות. קנינו קקטוס אדום קטן ועציץ שנתפס בדיוק מפתיע בסבל הקדמי. אנשים רבים הצטופפו סביבנו, ואווירת הקרנבל יחד עם החלילן (שהספיק בינתיים לפנות את מקומו לזמר סיני שעמד לבדו ושר בליווי הרמקולים) ביום שמשי ונעים, עשו לכולנו שמח על הלב. עזבנו את העיירה עם חבר חדש וחיוכים רבים, שלנו ושל הסובבים. עוד כמה ק"מ לאורך כפרים רבים שפזורים מצידי הכביש, והאספלט שוב נגמר. עלינו על ההיי ווי שוב וטסנו עם רוח גב עד הירידה הבאה - צ'יאו וון

התלבטנו מעט איך בדיוק לנסח את ההתנצלות לחברה בשער התשלום של הירידה מהכביש, ותוך כדי מחשבה, ניתק הקקטוס המסכן בסיבוב שלא חושב כראוי והתנפץ על הרצפה, הוא והעציץ שבתוכו ישב - חבל. כשהחלטנו סופית שאנחנו ניגשים לשער התשלום יצא אחד החברה מהמחסום ובא לכיווננו. בחור מעט גוץ, לבוש חליפה של חברת ההיי ווי עם עניבה כחולה כהה, מעליה אפודה מחזירת אור כמו של עובדי מע"צ, נעלי עור מצוחצחות, חגורה עם אבזם ברזל גדול ולא נוח, שלייקעס אלכסוני יחיד וקסדת פלסטיק מצחיקה ומיותרת שמגיעה עד מתחת לגבות. ארז התעשת ראשון, זרק לי "תצדיע, תצדיע" ושנינו נעמדנו, ירדנו מהאופניים, התמתחנו והצדענו לבחור. לשמחתנו הוא אהב את הבדיחה, והזמין אותנו מיד לשבת במחסום ולשתות מים. עשה רושם שהוא בכלל לא שם לב, (אולי שכח, אולי התעלם) לעובדה שברגע זה ירדנו מכביש שאסור לנסיעת אופניים. קשקנו איתו ועם שאר העובדים וקיבלנו בשמחה את ההזמנה שלהם להישאר לישון במתחם הצמוד

קפצנו לראות אתר תיירותי בבנייה מצידו השני של הכביש - עוד אתר על החומה הסינית שנשתמר. הסינים פשוט בנו כמאתיים מטר ממנו חומה חדשה ומרשימה מבטון, פגודה גדולה ויפה, שער ענק וצריח מסוגנן. ללא שום קשר ברור לאתר המקורי. מסביב שותלים עצים שכשהם יגדלו, הם יסתירו באופן סופי את המעט שנשאר מהמקור - כמה אופייני. כשקפצנו מעבר לפלג המים הקטן כדי לראות את מה שנשאר מהחומה האמיתית, עצר אותנו אחד העובדים ואמר שאסור. אותו עובד ניסה מעט לפני כן לדרוש מאיתנו כסף עבור ביקור באתר הבנייה הזה, אבל כניראה שהרגיש כ"כ דביל שההתעלמות המוחלטת שלנו מהרעיון המצחיק הזה נראתה לו טבעית לחלוטין. ארז ביקש שאעסיק את הבחור עוד מעט עד שהוא מסיים את הסיבוב ונעוף, ובינתיים התפתחה בייננו שיחה נעימה ומצחיקה על האתר. אם הבנתי נכון האתר יפתח תוך חצי שנה. כרגע יש שם במרכז האתר סוס ברזל (אולי ברונזה) דוהר שדווקא שמצא חן בעיניי

חזרנו לאופניים במחסום, והתמקמנו בביתנו להלילה - חדר באתר בנייה שמזכיר מאוד את הלילות הקודמים שלנו - מזרונים פרוסים על יריעת פלסטיק כחולה בחדר נטוש עם מוזיקה נעימה ברקע, רק שהפעם הייתה חבורה של פועלי בניין סקרנים ונחמדים שהציעו לנו שוב ושוב סיגריות ולא הבינו מה זאת אומרת "לא מעשנים". הנוכחות שלהם באופן מפתיע לא העיקה כלל, להיפך. היא הוסיפה גם כמה תמונות יפות לאוסף. פועלים סינים לאור המנורה שסידרו לנו מחוט חשמל שמשכו מהשלטר של הרתכת, שהונחה על חוט הכביסה שמתחנו בין שני מסמרים