חוצה אסיה באופניים - יומן פרק א

החיפוש אחר מלון נמשך מעט יותר מכרגיל. במלון הראשון שבדקנו רצו סכום גבוה מידי, שמונים יואן עבור חדר די מגעיל. הבעיה מלבד החדר הייתה שבמסדרון של הקומה השנייה ישבו בישיבת צפרדע אולי עשרה פועלים בשקט מופתי ומעט הזוי ונראו כאילו הם לא מתכוונים לזוז בקרוב. כשביקשתי מהגברת לראות חדר אחר, אולי זול יותר , ממש היינו צריכים לפלס את דרכנו דרך חבורת המיואשים האדישים האלה שלא טרחו אפילו לעשות כאילו הם זזים טיפה כדי לתת לנו לעבור

במלון הבא קבלה את פנינו, מאחורי הדלפק, בחורה בגיל העשרה לחייה, ובלחיים סמוקות ותנועות מבולבלות ונבוכות הובילה אותי לחדר מסריח לא פחות. שטיח בצבע שולחן ביליארד מקיר לקיר, עם שרותים מצד שמאל מיד כשנכנסים וחלל גדול מעט יותר מהחדר הקודם. מעניין אותי מי האדריכל של כל החדרים האלה - תמיד אותו שטענץ בדיוק. היא נעמדה במסדרון הצר שנוצר בין החלון למיטה ותוך כדי שהיא מציגה בפני את החדר במשפטים סינים ארוכים מלווים בטפיחות קלות על השמיכה הלבנה המקופלת בקצה המיטה, פגעה עם הרגל בסורג העץ שהגן על ההסקה והוא התנתק ונפל. את שתי הדקות הבאות בילינו בזה שאני מסתכל עליה, והיא מנסה להחזיר את הסורג למקום וממלמלת לעצמה כל מיני מלמולים. לבסוף ויתרה, וירדנו יחד למטה. המלון עצמו היה שקט ביותר ומשהו בהתנהלות התמימה שלה היה חמוד ומצא חן בעיני. אמרתי לה שניקח את החדר בארעים יואן. היא אמרה שאי אפשר, נפרדנו כידידים, והמשכנו למלון הבא

מלון יוקרתי ומפואר. מגרש חניה ענק בחוץ עם מכונית אחת שחורה חונה בו. כשהבחינה בנו הגברת בקבלה מיד יצאה והודיעה לנו שכל החדרים תפוסים. חייכנו אליה חיוך שאומר שאנחנו יודעים שאנחנו לא יכולים להישאר שם בגלל העיניים הלא מלוכסנות שלנו ושהיא לא צריכה לשקר. היא צחקה ואמרה שתעזור לנו למצוא מלון. היא קראה לכמה חברות שלה והן התחילו להתקשר מהפלאפונים הזהים שלהן לכל מיני אנשים. פלאפונים בעובי של קרקר בגוונים שחור ולבן. אח"כ יצאה חבורה של שלוש בנות עם עגלת אופניים ועליה ערימת סדינים עצומה, וכל החבורה הזו (שישה אנשים) חושבים יחד איפה אפשר להלין אותנו. הצטרף אל החבורה עוד בחור מבוגר עם חליפה, כרס ומשקפי שמש, אחד כזה שנראה מהסוג שמתחנף לאנשים עשירים וחשובים, ואמר לי באנגלית מושלמת במבטא של המלכה אליזבט בנאום הקריסמס שלה שהוא מדבר "בריטיש אנגליש" (?). בדיוק כמו שציפיתי, מלבד זה, כמעט לא ידע להגיד אף מילה

רב השיח שהתפתח בנוגע לפתרון בעיית המלון שלנו שיעשע את כולם כולל האישה מהלובי שהייתה לבושה בלבוש נוסח שושלת מינג או טאנג עם פרחים ופרפרים עדינים ותסרוקת מהודקת להדהים שתפוסה על סיכת עץ, שבאה והלכה גם כן

הארוע סוכם טלפונית ואחת העובדות הצטרפה אלינו והובילה אותנו למלון אחר, ארז נשאר למטה עם האופניים ואני עליתי עם הגברת. היא לבשה חליפה כהה רשמית ורגילה עם עניבת צופנים מבד מטפת בצבע תכלת. עצמות הלחיים של כל האסייתים רחבות משלנו ושלה היו רחבות באופן מיוחד ובולט לעין. במחיר שנסגר טלפונית דובר על עסקה של שלושים יואן והמארחת שלנו דרשה פתאום ארבעים בעבור חדר עצום שניתן לאכלס בו קבוצת רוכבים שלמה עם הציוד. התפתח בינייהם דיון בלחישות, כניראה רצו להסתיר משהו. האפוסטרוף שלנו התנגד נחרצות למחיר החדש וכשהייתה לנו שנייה לבד לחשתי לה שגם ארבעים זה בסדר והיא לא צריכה להתאמץ כ"כ. היא תקעה בי מבט עם זווית של חיוך הנידה ראשה לשלילה, הראתה שלוש עם האצבעות ונגשה לדלפק לסגור את העניין עם בעל הבית. סביבנו עוברים עשרות סינים זהים כמעט לחלוטין זה לזה, חליפות שחורות, נעלי עור מצוחצחות, מעט שמנמנים, מתוחים מעט ונראים די משועממים. כעבור שלוש דקות חזרה הגברת החביבה ואמרה שגם פה זרים לא יכולים לישון

במלון הבא, הסיקה חברתנו המסורה את המסקנות, נכנסה בלעדנו וקראה לנו כעבור דקה לבוא פנימה. עלינו לראות חדר בקומה הרביעית. החדר משווע מרב סירחון סיגריות, השרותים בתחילת המסדרון מצחינים עד כדי גיחוך, אבל האמת שכבר התרגלנו, וגם ככה אנחנו פה רק עד שהבקבוקים של הקרח יקפאו. סגרנו עם האחראית שאחת הפו או יואניות שלה (פו או יואן - איש שרות בסינית), כלומר אחת העובדות שלה, תיקח אותנו למקום של מקלחות ציבוריות כי במלון כולו לא הייתה אפילו לא מקלחת אחת. חברתנו החביבה חזרה לעבודתה, והלכה במבט שממש לא מבקש שמץ של הכרת תודה, כאילו זה ממש מובן מאליו לעזוב הכל ככה באמצע היום לחצי שעה. בקושי הספקנו להודות לה מרב שעזבה בפתאומיות - איזה יופי

בחדר היו שתי מיטות, שולחן עץ כהה, ארבע כורסאות יחיד, שידה קטנה עם טלוויזיה וחלון כפול ענק מצופה בצלופן כחול דו

שכבתי שהכניס אור מחניק אל תוך החדר. איווררנו אותו ותוך שתי דקות היה שם כזה בלאגן שנדמה כאילו אנחנו שם כבר שבוע

הטיול עם הפו או יואן, הפך למשחק משעשע של זיהוי אותיות סיניות מוכרות משלטי הרחוב

גדול = 大

אנשים = 人

מינג - ההברה השנייה בשם קונמינג = 明

קטן = 小

מזרח = 西

אחד = 一

מרכז =中

מצב הרוח היה מצויין, והעובדת המנומסת ממש התאמצה להסתיר את החיוכים הנבוכים שלה נוכח ההתלהבות שלי. קנינו מגבת חדשה, התקלחנו, אכלנו, אינטרנט, טלפון הביתה, ומאוחר מאוחר בלילה אחרי כוס קפה אנסטנט הלכנו לישון