יום ראשון
מקס ובוריס - שודדי הגרביים
י יייי יי ייי י ייייי ייי ייי י יי יי סיפור מהמסע עם רותי לפסגות קירגיזסטן
י
שעה וחצי של עמל קשה נתנו את פירותיהם. י
עכשיו אנחנו יושבים תחת שני ארזים אמירים המסוככים היטב מצד אחד, ועץ ארז נוסף שנפל, סוגר את הפאה הרביעית. ילא כך היה כשהגענו. י
רותי יואב ואני המתנו לארז ולירון שתרו אחר מקום נאה לישון בו. י
כאשר הגעתי אליהם מצאנו את ארז עומל בין הארזים, יכול להיות שיש לו חיבה פנימית לעצי ארז. י
ארז תאר לנו כיצד ערמת ענפים, שורשים חשופים בעובי של ירך וסלעים משוננים יהפכו לארמון פאר מוגן מגשם שבמרכזו מרפסת, רחבת בישול ומשטח אכילה רחב ידיים. כמובן שאני מגזים מעט, אבל ביחס לתנאים בטיול מסוג זה תאור הולם בהחלט. לא אכזבנו ואכן בנינו ארמון לתפארת, אך הוא הפך בהמשך לבית אירוח צפוף יותר מהמתוכנן. י
בתיזמון מושלם רותי נכנסת לארמון עם טחינה, ארז מוריד מהאש את הפסטה שרותי שפתה קודם לכן, לירון עם הרוטב, וכמובן מי הגיע - הגשם. אומנם רק טיפטוף, אבל מספיק על מנת להרטיב ולאפשר לארמון לסוכך עלינו, ולנו להתפעל מעמל ידינו. אנו זוללים, צוחקים ומרוצים מהעובדה שאנחנו יבשים כשלפתע מבליח ניצנוץ בליווי קולות, אני מקפץ ומצפה לפגוש בקג"ב או בחור מגודל שכוונתו מפוקפקת, הרי מי ישוטט בלילה אפלולי זה ועוד בגשם. מה גם ששעה קודם לכן עבר על פנינו אדם מבוגר שבידו נשק צלפים סוביטי שלדבריו נועד לצייד. י
יצאתי החוצה ופגשתי שני נערים בגיל העשרה שפנו אלי ברוסית, שפת גופם שידרה סוג של מצוקה מהולה בפחד ובעיקר חוסר אונים, אני לא ממש מבין את רצונם אך ברור לי שאין בכוונתם להרע לנו, ולכן אני מבקש מלירון שתעזור לי להבין את מבוקשם והיא מיד מדלגת החוצה. הם גוללו לפניה את סיפורם, ושאלו אם יש לנו פנס ואם נוכל לסייע להם למצוא את המאהל של "אקוטרק", לירון לא היססה לרגע ומיד הזמינה אותם לישון בחיכינו, וכך אנו צועדים ארבעתנו לעבר הארמון. כולנו מופתעים, מובכים מעט ולא מצליחים לתקשר, אך ברור שקר להם וקיבתם מקרקרת. י
הצענו להם טחינה אך הם העדיפו לחם עם ריבה, לאחר מכן הצענו להם לישון באוהל כאשר ארז ואני נישן בחוץ. אי אפשר לסרב להצעה מסוג זה והם מיד נכנסים פנימה, יואב רואה שגרביהם רטובות, ואני, ללא חשש מציע להם שני זוגות גרבי "סמרט וול" איכותיות מארה"ב. כולם שמחים ומאושרים הולכים לישון. י
בבוקר מופתעים לגלות ששני חברינו החדשים כבר אינם, הצצה חטופה לאוהל מבשרת שאתם נעלמו גם הגרביים ובמקומם יש שני זוגות גרביים מרוטות רטובות ומסריחות. י
משם החל המרדף אחרי "אקוטרק". שאלנו כל עובר אורח אם ניתקל בחברה והיכן הם. י
כמובן שכל החיפושים העלו חרס ועם זאת אני מאושר מהמחשבה שעזרנו לנערים במצוקה בשעת לילה רטובה וקפואה. י
עכשיו אנחנו יושבים תחת שני ארזים אמירים המסוככים היטב מצד אחד, ועץ ארז נוסף שנפל, סוגר את הפאה הרביעית. ילא כך היה כשהגענו. י
רותי יואב ואני המתנו לארז ולירון שתרו אחר מקום נאה לישון בו. י
כאשר הגעתי אליהם מצאנו את ארז עומל בין הארזים, יכול להיות שיש לו חיבה פנימית לעצי ארז. י
ארז תאר לנו כיצד ערמת ענפים, שורשים חשופים בעובי של ירך וסלעים משוננים יהפכו לארמון פאר מוגן מגשם שבמרכזו מרפסת, רחבת בישול ומשטח אכילה רחב ידיים. כמובן שאני מגזים מעט, אבל ביחס לתנאים בטיול מסוג זה תאור הולם בהחלט. לא אכזבנו ואכן בנינו ארמון לתפארת, אך הוא הפך בהמשך לבית אירוח צפוף יותר מהמתוכנן. י
בתיזמון מושלם רותי נכנסת לארמון עם טחינה, ארז מוריד מהאש את הפסטה שרותי שפתה קודם לכן, לירון עם הרוטב, וכמובן מי הגיע - הגשם. אומנם רק טיפטוף, אבל מספיק על מנת להרטיב ולאפשר לארמון לסוכך עלינו, ולנו להתפעל מעמל ידינו. אנו זוללים, צוחקים ומרוצים מהעובדה שאנחנו יבשים כשלפתע מבליח ניצנוץ בליווי קולות, אני מקפץ ומצפה לפגוש בקג"ב או בחור מגודל שכוונתו מפוקפקת, הרי מי ישוטט בלילה אפלולי זה ועוד בגשם. מה גם ששעה קודם לכן עבר על פנינו אדם מבוגר שבידו נשק צלפים סוביטי שלדבריו נועד לצייד. י
יצאתי החוצה ופגשתי שני נערים בגיל העשרה שפנו אלי ברוסית, שפת גופם שידרה סוג של מצוקה מהולה בפחד ובעיקר חוסר אונים, אני לא ממש מבין את רצונם אך ברור לי שאין בכוונתם להרע לנו, ולכן אני מבקש מלירון שתעזור לי להבין את מבוקשם והיא מיד מדלגת החוצה. הם גוללו לפניה את סיפורם, ושאלו אם יש לנו פנס ואם נוכל לסייע להם למצוא את המאהל של "אקוטרק", לירון לא היססה לרגע ומיד הזמינה אותם לישון בחיכינו, וכך אנו צועדים ארבעתנו לעבר הארמון. כולנו מופתעים, מובכים מעט ולא מצליחים לתקשר, אך ברור שקר להם וקיבתם מקרקרת. י
הצענו להם טחינה אך הם העדיפו לחם עם ריבה, לאחר מכן הצענו להם לישון באוהל כאשר ארז ואני נישן בחוץ. אי אפשר לסרב להצעה מסוג זה והם מיד נכנסים פנימה, יואב רואה שגרביהם רטובות, ואני, ללא חשש מציע להם שני זוגות גרבי "סמרט וול" איכותיות מארה"ב. כולם שמחים ומאושרים הולכים לישון. י
בבוקר מופתעים לגלות ששני חברינו החדשים כבר אינם, הצצה חטופה לאוהל מבשרת שאתם נעלמו גם הגרביים ובמקומם יש שני זוגות גרביים מרוטות רטובות ומסריחות. י
משם החל המרדף אחרי "אקוטרק". שאלנו כל עובר אורח אם ניתקל בחברה והיכן הם. י
כמובן שכל החיפושים העלו חרס ועם זאת אני מאושר מהמחשבה שעזרנו לנערים במצוקה בשעת לילה רטובה וקפואה. י
