חוצה אסיה באופניים - יומן פרק א

משפחת פרי מגבעת יערים ממשיכה לקרוא את דבריכם בשקיקה. סקרנים לראות את השטיח של החמישה דולר למטר. נדבר בשבחיכם בארוחת ערב שבת הערב
 

עדכון ע"פ דני: מתן חזר אתמול ארצה. ארז יואב ולירון נפגשו היום בצהריים וחוצים יחד את הגבול לאוזבקיסטאן
 

צפייה חוזרת ונשנית בצמד התמונות של לירון מעלה תמיהות קשות לגבי האותנטיות שלהן. מדוע קו האופק מקביל לזווית הצוואר של לירון ולא מאונך אליה? וכיצד השרוך של הצמיד הגיע למקום בו הוא נמצא? האם התמונה צולמה באולפן והנסיעה מעולם לא התקיימה?
תמהני.
 

ובכלל, הילד מצלם אנכי והתוצאה אופקית מה שבאמת מעמיד בספק את קיומו של כל מסע האופניים הזה והרוכבים מתבקשים לגלות מיד איפה הם מתחבאים בארץ ולא, נשלח בהם מיד את אלה שמצאו את בועז יונה ולא יעזור להם כלום.א
 

אלכס ליבק היקר,

מרוב "מקצועיות" אבדת את השפיות ואת האמון הבלתי אמצעי בבני אדם, שלפעמים באופן טבעי ביותר מספרים על עצמם פשוט את האמת, גם אם היא במקרה הזה מיוחדת, לא שגרתית ומעוררת קנאה. חבל שזה מה שקרה לך הפעם. מקוה שלא קורה לך במקרים אחרים, גם כן.

רותי, אמא של יואב
 

נדהמתי לקרוא את שכתב אלכס ליבק.
א. אני שמחה שיש קוראים נוספים מלבד המשפחה וחברים שקוראים את סיפור המסע.
ב. אני מבינה שיש פיקפוקים אבל... למה? הטיול בהחלט מתקיים , ועוד איך,
החבר'ה האלה נפלאים עושים משהו נהדר אוהבי טיולים ללא פרסום וללא "ספונסרים" עוקבת אחרי הטיול בשקיקה חוי קובץ'
#
 

עידכון ע"פ דני:ביום 1.9.07 יום העצמאות ה-16 של אוזבקיסטן, הגיע מייל שהרוכבים בסמרקנד שבאוזבקיסטן
 

אלכס ליבק, הזדהה מדי!! (רמז: גם הוא גר ברחוב כרמון ויש לו קשר לתגובה מספר אחת...)
 

הצטערתי לראות שהאהבה שאינה תלויה בדבר מעוורת את עיני המגיבות המכובדות, אין ספק שהטיול (אם הוא מתקיים) מכובד מרשים מפעים ומרגש
אבל גם בתור שכזה עדיין אמורים לחול עליו כללי כוח הכובד שחלים בכל מקום אחר, והתמונות מעלות שאלות קשות שתשובות עליהן לא קיבלתי...

ולגבי הקריאה של אורי- אני צלם מפורסם, לא מכיר את רחוב כרמון ולמיטב ידיעתי בגבעת יערים גרים רק תימנים

בברכה,
א.ל.
 

איזה מסע מדהים. כולי קנאה! חלום חיי הוא לעשות טיול כזה על אופנוע אבל עדיין לא עלה בידי. אני רק רוצה לנסוע למקומות הכי מרחוקים על המפה.